דמקה טורקית, הידועה בשם דמה, הוא אחד ממשחקי האסטרטגיה הבולטים בתרבות הטורקית והאנטולית, ובמקביל הוא משתייך למשפחה רחבה יותר של מסורות דמקה באזור הים התיכון והמזרח התיכון. בניגוד לדמקה האלכסונית, במשחק ה"דמה" הטורקי התנועה היא בקו ישר: הכלים נעים קדימה ולצדדים, מה שיוצר סגנון משחק ישיר, טקטי ולעתים קרובות תוקפני. כאשר כלי מגיע לשורה האחרונה, הוא הופך ל- דמה, תוך שיפור היכולות לטווח ארוך בכל התחומים.
תמונה זו מציגה את המשחק "דמה" הן כספורט מנטלי תחרותי והן כטקס חברתי חי. במוסטפא-קמאל-פאשה, אליפות טורקיה הבינלאומית ב"דמה" נודעה בשם קירקפינאר של דמה—מקום מפגש סמלי לאלופים, לצופים ולחובבים מטורקיה ומחו"ל. סביב הלוח נמשכת המסורת הוותיקה של פרשנות, סבלנות, הומור וחישובים מעמיקים, אשר עברה כעת למסגרת רשמית של אליפות.
במשחק ה"דמה" הטורקי, שליטה במשחק נמדדת לא רק על פי הניצחון, אלא גם על פי היכולת לחזות מספר מהלכים קדימה, לזהות איומים סמויים ולהפוך שורה פשוטה של כלים לתוכנית ארוכת טווח. התמונה משקפת את הרוח הקהילתית של המשחק: השחקנים והצופים מתקבצים זה לצד זה, מתבוננים, מחייכים, מחשבים את צעדיהם ושומרים על מורשת אסטרטגית המתחדשת עם כל מהלך.
קני, הידוע גם בשם "דמקה קווקזית", הוא משחק דמקה אזורי הנפוץ בקווקז ובאזורים הסמוכים בטורקיה. השם קני מקורו בשימוש האוסטי, המשקף את הקשר החזק של המשחק לאוסטייה, בעוד ששמות דומים ומסורות חוקים מופיעים גם בקרב קהילות שכנות. בדומה ל"דמה" הטורקית, ה"קני" משוחק על לוח בגודל 8×8, כאשר הכלים מסודרים בשתי שורות התחלה, ותנועתם מתבצעת לאורך קווים ישרים ואורתוגונליים, ולא לפי ההיגיון האלכסוני של הדמקה המערבית.
מה שהופך את "קני" למשחק ייחודי במיוחד הוא מערכת התנועה הדינמית שלו. כלי יכול ללכוד לאחור, ובחלק מהכללים הוא אף יכול לקפוץ מעל כלי של הצד שלך מבלי ללכוד אותו, תוך שימוש בקפיצה כדי לנוע במהירות רבה יותר על הלוח. הדבר מעניק ל"קני" קצב יוצא דופן: חלקו קרב, חלקו מירוץ, וחלקו חידת מרחב. כמשחק הדומה לדמקה הטורקית והארמנית, הוא מדגים כיצד משחקי לוח נודדים בין אזורי גבול, מסתגלים לתרבויות המקומיות תוך שמירה על שפה אסטרטגית משותפת.
דמקה ארמנית, הידועה גם בשם תמה, הוא גרסה ממשפחת משחקי ה"דמה" הטורקית, הנשחקת בארמניה ובקהילות הארמניות. המשחק שומר על האופי הטקטי הישיר של ה"דמה" הטורקית, אך מרחיב את מערכת התנועה בכך שהוא מאפשר תנועה באלכסון. כלים רגילים יכולים לנוע קדימה, לצדדים או באלכסון קדימה, בעוד שמלכים שעלו בדרגה יכולים לנוע על הלוח בכל שמונה הכיוונים, בדומה למלכה בשחמט.
למרות הניידות המורחבת הזו, הלכידה נותרת מושרשת במסורת האורתוגונלית: הכלים לוכדים באמצעות קפיצות בקו ישר, ולא באלכסון. כך נוצר משחק היברידי מרתק, המשלב את העוצמה הישירה של ה“דמה” הטורקית עם הגיאומטריה הרחבה יותר של התנועה האלכסונית. לפיכך, הדמקה הארמנית מהווה גשר בין שני עולמות הדמקה: משפחת ה"ישרות" של הדמה ומשפחת האלכסונים המוכרת יותר בדמקה האירופית. זוהי דוגמה מובהקת לאופן שבו צורת משחק משותפת יכולה להפוך לסימן היכר תרבותי באמצעות שינויים קטנים אך משמעותיים בכללים.
